למדתי
0 +
פעמיםבאחד באדר | פרק ראשון | שקלים | ב. |
באחד
באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים
ובחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים
ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות
המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין (על) [את]
הקברות ויוצאין אף על הכלאים: גמ' ולמה באחד
באדר כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן
ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד
בניסן ומר רבי שמואל בר רב יצחק תרומת
הלשכה כתחלתה דכתיב ויהי בחדש הראשון
בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן. ותני עלה
ביום שהוקם המשכן בו ביום נתרמה התרומה רבי
טבי רבי יאשיה בשם כהנא) נאמר כאן חדשי
ונאמר להלן חדשי מה חדשי שנאמר להלן אין
מונין אלא מניסן אף חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא
מניסן א''ר יונה שבק רבי טבי ראשה דמתניתא
ואמר סופה דל כן כהדא דתני זאת עולת
חדש בחדשו יכול יהא תורם בכל חדש וחדש
ת''ל בחדשו לחדשי (השנה) בחדש אחד הוא
תורם לכל חדשי השנה יכול באיזה חדש שירצה
נאמר כאן חדשי ונאמר להלן חדשי מה
חדשי שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן אף
חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא מניסן: מהו
משמיעין. רב הונא אמר מכריזין היך מה דאת אמר
ויתנו קול ביהודה ובירושלם תמן תנינן אין
בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה
ומתנות לאביונים ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי
אף שימוע שקלים וכלאים ביניהם רבי חלבו ורב
הונא רב בשם ר' חייא רבה הכל יוצאין בי''ד
שהוא זמן קרייתה א''ר יוסי ויאות כלום אמרו
משמיעין על השקלים לא כדי שיביאו ישראל את
שקליהן בעונתן אם את אמר באדר הראשון עד
כדון אית בשתא שיתין יומין כלום אמרו יוצאין
אף על הכלאים לא כדי שיהיו הצמחין ניכרין אם
אומר את באדר הראשון עד כדון אינון דקיקין
רבי חזקיה שאל מעתה בני בבל משמיעין על
השקלים מראשו של (חודש) חורף לא כדי
שיביאו ישראל שקליהן בעונתן ותיתרם תרומת
הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן התיב ר'
עולא קומי רבי מנא והא תנינן בשלשה
פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח
בפרוס העצרת בפרוס החג אמר ליה (לא)
נימר אילין דקריבין בפרוס הפסח אילין דרחוקין
בפרוס העצרת ואילין דרחוקין מנהון בפרוס החג
א"ל
ריבב"ן
פירוש רבינו יהודה בן בנימין הרופא זצוק"ל :
משנה א באחד באדר משמיעין על השקלים.
לפי שצריך להביא בא' בניסן מתרומה
חדשה כדאמר במגילה [דף כט ע"ב] זאת עולת חדש
בחדשי חדש והבא קרבן מתרומה חדשה תמידין
ומוספין הבאין בר''ח ניסן נקנין משקלים חדשים
ולמה באחד באדר כדתניא דורשין בהלכות פסח
קידם לפסח שלשים יום ואפי' לרשב''ג דאמר ב'
שבתות הואיל ושולחנין יושבים במדינה בט''ו
באדר מקדימין מא' באדר: משמיעין. מכריזין כמו
ויעבירו קול ביהודה וכן וישמע שאול את העם
ומכריזין [על הכלאים] לפי שצמחין ניכרין ואעפ''כ
לא היו עוקרין ומפקירין לאחר תקנה עד ט''י באדר
שיהא גדול קצת שיוכל לעוקרו: בכרכין. המוקפין
חומה מימות יהושע בן נון: ומתקנין את הדרכי'.
לפי שנתקלקלו מחמת המים: ואת מקוות המים.
שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין והטובל שם לא
עלתה [לו] טבילה כדתניא בספרא אך מעין ובור
מקוה מים מעין מטהר בזוחלין ואין המקוה מטהר
בזוחלין אלא באשבורן פי' נוטפין מי גשמים
כדאמרי' בפ' במה אשה [שבת סה.] אבוה דשמואל
עביד לבנתיה מקוה ביומי ניסן ומפצי ביומי
תשרי. אי נמי לפי שמעיינות מתמעטין בקיץ
עושין מקוה ממי גשמים בחורף לצורך הקיץ
כדאיתא בתוספתא מו''ק כל מקוה שאין בו
ארבעים סאה מושכין לו אמת המים ומשלימין
לו ארבעים סאה כדי שיהא כשר להקוות עליו:
מציינין על הקברות. בריש מו''ק תנן מתקנין את
הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין
כל צרכי הרבים ומציינין על הקברות ויוצאין על
הכלאים משמע שבחולו של מועד היו יוצאין
קשיא ציון אציון קשיא כלאים אכלאים ציון אציון
ל''ק כדמפרש בירושלמי תפתר שירדו גשמים
אחר שציינוהו בט''ו באדר ושטפו הציון וגם יש
להקשות דרכים ורחובות אדרכים ורחובות ויש
לתרץ שירדו גשמים וחזרו וקלקלו כדאמר בפ''ק
דר''ה בניסן נמי שכיחי קטרי כלאים אכלאים ל''ק
כדמתרץ בירושלמי כאן בבכיר כאן באפיל
ובבבלי עוד מתרצין כאן בזרעים כאן בירקות
גרסינן במ''ק [דף ו.] ועד כמה הן יוצאין כאותה
ששנינו כל סאה שיש בה רובע זרע ממין
אחר ימעט ובמסכת כלאים היא שנויה:
תקלין חדתין
הטקסט לקוח מתורת אמת
כל הזכויות שמורות © ל ר' פנחס ראובן שליט"א
כל הזכויות שמורות © ל ר' פנחס ראובן שליט"א